דילוג לתוכן

פירוט מסלולי הסיוע

חזרה

חוק עידוד השקעות הון

חוק זה נועד לעודד השקעות הון ויוזמות כלכליות, שעניינן מתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח למטרות הבאות:

  1. פיתוח כושר הייצור של משק המדינה.
  2. שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים.
  3. יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא.
    במסגרת החוק ניתן ליהנות ממענקים ומהטבות מס לפי הפירוט הבא: 
    1. מסלול מענקים המופעל ברשות להשקעות. 
    2. מסלול הטבות מס המופעל ברשות המיסים. 

 

1.מסלול מענקים

מסלול המענקים נותן מעמד של "מפעל מאושר" לתוכניות ההשקעה (ברכוש קבוע של ציוד ומבנים), שאישרה מנהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה.

שיעור המענקים בגין ההשקעות המוכרות ברכוש קבוע הוא 20%. ניתן לקבל גם מענק נוסף בגובה של עד 10% באזורי הנגב (קו רוחב 100 ודרומה), בפריפריה בצפון (אשכול פריפריאלי 1-4) וביישובי שדרות ועוטף עזה בתנאים נוספים.

ואלה תנאי הסף על פי החוק לקבלת הסיוע:

  1. מפעל תעשייתי - פעילות ייצורית.
  2. שוכן באזור פיתוח א' – על פי התוספת השנייה לחוק.
  3. "מפעל בר תחרות" – כהגדרתו בחוק (הכנסות ממכירות המפעל ליצוא, בשיעור של 25% לפחות, המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה, או הכנסות היצוא מכלל מכירות המפעל בשיעור של 25% לפחות, לפי בחירת המפעל).

מפעל שקיבל מעמד "מפעל מאושר" נדרש לעמוד לפחות ב-80% מיעדי התוכנית. משקלי היעדים: 
א. השקעות – 30%; 
ב. מכירות – 20%; 
ג. עובדים - 25%; 
ד. פריון – 10%; 
ה. שכר עבודה – 10%; 
ו. חדשנות – 5%.

 

2. נוהל בקשות למתווה תמיכה רציפה ומתווה מפעל תעשייתי ראשוני בשיתוף הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית במסגרת חוק עידוד ההשקעות. 

במקרים רבים חברות סטארט-אפ ישראליות, העוסקות במו"פ חדשני פורץ דרך, אינן מבשילות לכדי הקמת מפעלים. בפועל, החסמים אלו, לרבות חסם המימון, יוצרים את עמק המוות עבור חברות סטארט-אפ רבות. הרשות להשקעות בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות מקדמות מהפכה שעיקרה תימרוץ וסיוע לחברות סטארט-אפ לעבור ממו"פ לייצור מתקדם בישראל. 

שתי מטרות משמעותיות במהפכה זו:

  1. לעודד חברות המפתחות ו/או מטמיעות (ע"י רכש) קניין רוחני, טכנולוגיות ייצור ומוצרים חדשניים ומתקדמים להקים מפעל תעשייתי בישראל.
  2. לעודד חברות שפיתחו מוצר חדשני ונדרשות לעמוד ברגולציות בין-לאומיות כדי שבכפוף לאישור הרגולציה - יעבור המפעל לייצור חרושתי.

בהתאם לכך, גובשו שני מתווים:

  1. מתווה "ממו"פ לייצור מתקדם": מיועד לחברות בענפי תעשייה וסטארט-אפים של טכנולוגיה עילית או בענפי תעשייה של טכנולוגיה מעורבת עילית על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על החברות להיות בתהליך מתקדם או לאחר סיום התהליך של פיתוח מוצר פורץ דרך, שפיתוחו אושר ברשות החדשנות, כך שיוכלו להגיש בקשה לקבלת מענקים על פי החוק. 
  2. מתווה "מפעל תעשייתי ראשוני": מיועד למפעל תעשייתי ולחברות סטארט-אפ שעדיין לא הוגדרו כחרושתיות אך כבר פיתחו מוצר בתחום חדשני, כשהייצור הלא חרושתי מיועד לאישור רגולטורי (רישוי) של המוצר. זאת, כדי שבסוף המתווה ובכפוף לאישור הרגולציה, יעבור המפעל לייצור חרושתי.|
    שיעור הסיוע במסגרת המתווים עומד על מענק של 20% מסך ההשקעה שאישרה המנהלה בתוכנית בהתאם לחוק. 10% נוספים ניתן לקבל בהתאם ל"נוהל לקביעת שיעור המענק למפעלים בנגב, בשדרות, ביישובי עוטף עזה ובצפון באשכול פריפריאלי 1-4 למפעל שבקשתו אושרה מיום 1.1.2017". 

 

3. מסלול הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים

פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון עוסק במתן הטבות מס לבניינים להשכרה למגורים, כדי להגדיל את היצע הדירות המיועדות להשכרה. ניתן להגיש בקשה להקמה, להרחבה או לרכישה של נכס שהוא בניין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א לחוק, כאמור בסעיף 3 לחוק.

תנאים להטבות המס:

  1. מי שבונה בניין שלפחות מחציתו מיועד להשכרה למגורים.
  2. הדירות להשכרה מושכרות לפחות ל-5 שנים מתוך 7 השנים שלאחר תום הבנייה.
  3. עמידה במגבלות דמי שכירות והוראות נוהל השכרה למגורים.

הטבות המס המתקבלות:

  1. יחול פחת מואץ בשיעור של 20% לשנה.
  2. שיעור הכנסה חייבת או שבח ריאלי ממכירה או מהשכרה:
    - לחברה 11%
    - ליחיד 20% 

הטבת מע"מ במסגרת חוק מע"מ:

  1. ניתן פטור ממע"מ על מכירת החלק מהבניין ששימש להשכרה, ומנגד, התשומות בגין חלק בניין זה אינן מותרות בניכוי.
  2. סעיף 31 (1) לחוק מע"מ - פטור להשכרה למגורים לתקופה של 25 שנים לכל היותר.

הערה: קיימת הצעת חוק לתיקוני חקיקה בעניין העברת פרק 7, בנושא השכרה למגורים, לאחריות רשות המיסים.

 

4. הוראת מנכ״ל 4.44 - תוכנית להגדלת הפריון בתעשייה

מסלול חדש המסייע לתעשייה הישראלית בהעלאת פריון העבודה בענפים השונים, באזורי עדיפות לאומית ובירושלים.
מטרת המסלול הינה להגביר את קצב צמיחת הפריון ולאפשר למשק הישראלי להקטין חסמים ולשפר את התחרות מול מדינות ה-OECD.

רמת הפריון תלויה במגוון תחומים, בהם: ההון האנושי במשק, מלאי ההון הפיזי, הרמה הטכנולוגית של המפעל, יעילות הניצול של גורמי הייצור ועוד. בהתאם, מציעה התוכנית החדשה, דרכי פעולה שונות אשר יש בהן בכדי לשפר את מדדי הפריון (הערך המוסף למשרה והערך המוסף לשעה) ב-30% לפחות, וכך להעלות את רמת פריון העבודה בתאגיד או במפעל או בקו ייצור. 

על המסלול:

התוכנית מיועדת לתאגידים באזורי עדיפות לאומית ובירושלים המעוניינים להתייעל ולהעלות את רמת הפריון שלהם בתאגיד בכללותו, או במפעל ספציפי בתאגיד, או בקו ייצור כלשהו, ובלבד שעיקר העיסוק של המפעל הוא באחד מענפי התעשייה וכי הכנסותיו של המפעל בישראל לא עלו על 200 מיליון שקלים. כמו כן, יש לוודא כי פעילות המפעל לא עומדת בתנאי החוק לעידוד השקעות הון לעניין מסלול מענקים. 

מפעל תעשייתי שהתוכניות שלו יאושרו יזכה הן לסיוע בעבור ביצוע התוכנית להעלאת פריון העבודה (הכוללת גם את התוכנית העסקית), והן לסיוע עבור עלות הכנת התוכנית, בנוסף להשקעות המזכות.

עקרונות התוכנית:

במסגרת הוראה זו, על מבקש הסיוע לגבש "תוכנית להעלאת פריון העבודה" המתייחסת, לכל הפחות, לשני מרכיבים מתוך חמשת המרכיבים המפורטים להלן. מרכיבים 1 ו-2 הם מרכיבי חובה ואילו מרכיבים 3-5 הם מרכיבי רשות:

מרכיב 1: השקעה ו/או שדרוג בציוד טכנולוגי של ציוד ומערכות הקשורות לשרשרת האספקה, על מנת לשפר מדדים תפעוליים כדוגמת OEE - Overall Equipment Effectiveness, פוטנציאל ייצור קיים לשעת עבודה ומדדים תפעוליים שונים לשיפור אפקטיביות הייצור במפעל בהתאם לציוד בו (מרכיב חובה).

מרכיב 2: שיפור המצוינות התפעולית הצפויה למפעל - operating expenses (OPEX) (מרכיב חובה).

מרכיב 3: שדרוג, השבחה והעצמת ההון האנושי לתפעול ציוד ומערכות מתקדמות במטרה להעלות את יכולותיהם המקצועיות והטכנולוגיות של העובדים (מרכיב רשות).

מרכיב 4: קידום חדשנות תהליכית, חדשנות במוצרים, חדשנות במודלים עסקיים, חדשנות בחוויית הלקוח, חדשנות דרך חשיבה עיצובית (חדשנות עיצובית) או שילוב ביניהן, ובלבד שיש בהן הגדלת ערך המוסף (מרכיב רשות).

מרכיב 5: התייעלות במשאבים ובחומרי גלם - שורה של מהלכים ופעולות, שעיקרן הפחתה במקור ומטרתן לגרום למפעל לייצר יותר תפוקות בפחות משאבים וחומרי גלם, ובלבד שיש בהן הגדלת הערך המוסף ( מרכיב רשות). לעניין זה – "הפחתה במקור", כל פעולה הקשורה בעיצוב, ייצור, רכישה או שימוש בחומרים, משאבים או מוצרים, המובילה להפחתה בכמות או ברעילות של הפסולת הנוצרת בתהליך הייצור במפעל.

גובה הסיוע:

  • עבור מפעל שמחזורו עד 10 מיליון שקלים, תקרת ההשקעות המזכות לא תעלה על 1 מיליון שקלים, כאשר שיעור הסיוע הינו 30% - עד 300,000 שקלים.
  • עבור מפעל שמחזורו 10-75 מיליון שקלים, תקרת ההשקעות המזכות לא תעלה על 5 מיליון שקלים, כאשר שיעור הסיוע הינו 30% - עד 1.5 מיליון שקלים.
  • עבור מפעל שמחזורו 75-200 מיליון שקלים, תקרת ההשקעות המזכות לא תעלה על 10 מיליון שקלים, כאשר שיעור הסיוע הינו 30% - עד 3 מיליון שקלים.

הסיוע / המענק יינתן בגין השקעות הון או השקעות רכות.

 

5. הוראת מנכ״ל 4.54 - הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעל או בקו ייצור במפעל

תכנית המיועדת עבור מפעלי תעשייה בכל רחבי הארץ

מרבית התעשייה הישראלית מורגלת בתהליכי תכנון וייצור בשיטות קונבנציונליות המובילים בין היתר, לפריון נמוך, להעברת הייצור למדינות שבהן הוא מתבצע על ידי עובדים בשכר נמוך, לחוסר יכולת להתמודד "בזמן אמת" עם השונות והתנודות בביקוש ולחוסר היכולת להתמודד עם תהליכי הגלובליזציה.

בהתאם לכך, גובשה הוראת מנכ"ל 4.54 שנועדה לסייע בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעל או בקו ייצור במפעל לצורך שיפור התוצאות העסקיות של המפעל בכל רחבי הארץ. 

פעולות ההטמעה המוכרות במסגרת הוראה זו - הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם, בין אם מדובר בידע נרכש או מפותח, בארץ או בחו"ל, תיעשה באחת מהדרכים הבאות:

  1. באמצעות הטמעה של שיטות ייצור חדשניות המתבססות על הטמעת אמצעי ייצור מתקדמים.
  2. באמצעות הטמעה של חומרים מתקדמים בתהליכי הייצור או ייצור עצמי של חומרים מתקדמים להשבחת מוצר ביניים או מוצר סופי.
  3. באמצעות הטמעה של טכנולוגיות מידע מתקדמות המאפשרות זרימת מידע או קישוריות ו/או ניטור ו/או איסוף, ניתוח וחישוב מתקדמים של נתוני ייצור בין חלקים שונים בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה.

גובה הסיוע:

 

אזור עדיפות לאומי

יתר הארץ

מועד מתן הסיוע

שיעור הסיוע

20%

15%

במקביל לביצוע שוטף של ההשקעות המזכות ולעמידת מבקש הסיוע באבני הדרך כפי שיקבעו על הוועדה ותוכנית העבודה שאושרה על ידי הוועדה

מענק בונוס

10%

5%

לאחר הגשת "דוח ביצוע-סופי" ואישורו, ובכפוף לעמידת מבקש הסיוע ביעדי תוכנית העבודה

 

תקרת ההשקעה - מסלול ייצור מתקדם:

  היקף הכנסות תקרת השקעה מזכה השקעות רכות - תקרת השקעה
פעילות זעירה
הכנסות בהיקף הנמוך מ- 10 מיליון ₪ 
נמוך מ-10 מיליון ₪  1 מיליון ₪  150,000 ₪
פעילות קטנה 10-75 מיליון ₪ 3 מיליון ₪  450,000 ₪
פעילות בינונית 75-200 מיליון ₪ 5 מיליון ₪  750,000 ₪

 

6. הוראת מנכ״ל 4.57 - הקמת מבנים להשכרה לתעשייה עתירת הידע ביישובי המיעוטים

התעשייה עתירת הידע בישראל מהווה את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי ובעלת השפעות תעסוקתיות וכלכליות חשובות למשק, זאת כאשר המדינה פועלת במגוון דרכים להגביר את שילובן של אוכלוסיות שונות בתעשייה עתירת הידע.
בהתאם לכך, גובשה הוראת מנכ"ל 4.57 שנועדה לסייע בהקמת מבנים להשכרה ביישובי מיעוטים לתעשייה עתירת הידע, וזאת על מנת לייצר מוקדי ידע וחדשנות בתוך יישובי המיעוטים, באופן שיביא לחיבור בין גורמים עסקיים שונים, הרשות המקומית והקהילה.

ההשקעות המזכות הן: 

עלויות בנייה ישירה - עלויות פיתוח של הבניין, בניית שלד הבניין, גמר ופיתוח. 

עלויות פיתוח סביבתי - השקעות בפיתוח חצר: גינון, גידור, שער ומגרש חניה בשטח פתוח (תקרת ההשקעה המזכה לעניין סעיף זה היא 180 ₪ למטר רבוע ומיועדת למבקשי סיוע שלא קיבלו סבסוד בגין הקרקע מכל גורם).

 

גובה הסיוע: 

התקציב שהוקצה להוראה זו הינו 10 מיליון ש"ח עבור הקמה של עד שני בניינים תעשייתיים.

שיעור הסיוע המקסימלי הוא עד 10 מיליון ₪ או  20% מהתכנית המאושרת לבניין, הנמוך מבניהם.

 

המסלולים מתעדכנים מעת לעת. מומלץ להתעדכן באתר הרשות להשקעות. - מסלולי השקעות הון

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.